"חסימות" והקשר שלהן להתמכרויות

מהי חסימה

מה שנקרא “חסימה” הוא העדר גישה זמני, הפסקת הזרם לחלקים או תפקודים מסוימים בתוכנו.
דמיינו לכם קצר חשמלי כתוצאה מתקלה נקודתית, ואחד המפסקים בבית יורד ומנתק את אספקת החשמל לאזור שבו קרתה התקלה, למזעור נזקים ומניעת התחשמלות. עד כאן  הגיוני נכון?
עכשיו, תארו לעצמכם שאף אחד לא מרים את המפסק, והחדר נשאר חשוך למשך שנים רבות, והמכשירים שהיו בו אינם פועלים.
כשאדם חווה אותות מצוקה או סכנה שמעל ליכולת ההכלה והסבל שלו, הוא פשוט חוסם את הגישה אליהם. "אזור האסון" נשאר סגור, והכאב נותר טמון אי שם עמוק בפנים, במעין קפסולה.

מה הקשר בין חסימות להתמכרויות?

שימוש בחומרים משככים או  משני מצב רוח, כמו גם פעולות כפייתיות כגון הימורים או אכילת יתר, נועד לסייע בבלימת  איתותי הכאב הדולף ממחבואו אי שם בתוכנו. אלחוש הכאב, שבמקור שימש כאות אזהרה, מאפשר לאדם להמשיך לקיים מצבים מזיקים ומכאיבים שמפניהם בא הכאב להתריע, וכך הגורמים לסבלו רק מחריפים. התוצאה: דיכוי מנגנוני ההתראה בתוכנו, תהליך שהשלכותיו סבל רב יותר.

חסימה כתגובה הישרדותית

כאמור, במקור מופיעות חסימות אלה כ סוג של “עזרה ראשונה” עצמית, ממש כמו בעת פציעה פתוחה, שיש לפעמים צורך בהול לשים חוסם עורקים להצלת חיים, ואז להסיר אותו בהקדם, כי עצירת הדם לזמן ממושך תביא לנמק באיבר הקשור.
במהלך החיים מופעלים מנגנונים השרדותיים  דומים, נשארות החסימות הללו זמן רב לאחר שכבר אין בהן צורך, ומייצרות בעיות חדשות ומכאיבות, שבילי בריחה שמחמירים את המצב, כגון התמכרויות ובריחה מאהבה ואינטימיות, שעלולות לפרוץ את השכר של הרגשות.
אנו “שוכחים” מקיומן של החסימות ונמנעים מלהסיר אותן גם לאחר שעשו את שלהן וממשיכים להנמק בסבל ישן.

כיצד זה מתבטא בגוף?

לא פעם הגוף מהווה מעין "פח זבל" לאגירת זיכרונות  ורגשות שליליים, שאנו נוטים להימנע ולברוח מהם והלאה.
הגוף הסוחב את המשא עלול לעבור ל"נשק כבד" יותר ולבטא את המצוקה באמצעות מחלות ומגוון תופעות החל מכאבי שרירים, תפיסויות, הגבלות תנועה, ועד שיבושים במערכת העיכול, אסתמה, גידולים, מחושים מסתוריים הפרעות הורמונליות, שיבושים במחזור ובעיות פוריות בנשים, בעיות עור, תפקוד מיני לקוי ועוד.

קיבעון בזמן

בנוסף עלולה להתרחש התקבעות באותו שלב שבו התרחשה הפגיעה, ובתחומים מסוימים להשאיר את האדם בגיל 17, 6 או שנתיים. כך למשל יכול אדם בן  40 שמנהל אימפריות, לכאורה בוגר לכל דבר, להישאר ילד בן 4 כשמדובר ביחסים קרובים ואינטימות.

 
לא עצוב ולא שמח

כמו במצב של הרדמה, לא נחסמים לא רק הכאבים  אלא גם השימחה והחיוניות, התחושות החיוביות  ותפקודים נפשיים  באדם. עד שלא תתאפשר גישה לאותם מקומות חבויים, אשר תעניק קבלה וריפוי שלהם, עלולה להיחסם גישה גם לאותם משאבים פנימיים.
מלבד השלכותיה המזיקות של ההתמכרות לאדם ולסביבתו, עלולה להישאר לאדם חוויה של תפקוד לקוי ומוגבל באותו תחום, תחושה מרה של החמצה, למרות שבמקור נולד בעל כשירות ופוטנציאל לתפקוד ברמה גבוהה ביותר.

כשהקפסולה נפתחת – שק הכאבים מתגלה כתיבת אוצרות

לצד ההגנה והטשטוש מכאב הפגיעה,  נחסמת ומתכהה גם היכולת לחוות אהבה, התרגשות, שימחה, יצירתיות ויצריות.
ולכן בעצם היכן שטמונים המכאובים והבעיות חבויים גם המשאבים הפנימיים והאוצרות  יקרי הערך. בתהליכים מבוקרים של התמקדות ניתן לאתר ולפתוח את הקפסולות שבהן נטמן הכאב, להוציא את העוקץ, לשחרר את הכאב ובו בזמן לגלות להוציא לאור את כל האוצרות החבויים באדם. לעולם לא מאוחר להצמיח את הזרעים שנעצרו בזמן, עם תשומת לב מרפאתנביטה מאוחרת יכולה להתרחש, ממש כפי שהונבטו זרעים שנמצאו בפירמידות אחרי אלפי שנות חושך.